האם אנחנו באמת יוצרים את המציאות?

האם אנחנו באמת יוצרים את המציאות?
מאוד רווחת המחשבה שאנו יוצרים מציאות.
אני גיליתי שאנחנו לא יוצרים מציאות אלא מחוללים מציאות.
הצלחתי להבין את ההבדל ויש הבדל. אסביר.

הכל כבר קיים ובצורתו הטבעית, מיליוני מציאויות אינסופיות שכל הזמן משביחות את הקומבינציות בינהן ומחוללות שילובי קומבינציות נוספות ועוד מיליוני מציאויות נוספות המתווספות לעוד מליוני מציאויות, זה פשוט אינסופי.

אז מה תפקידנו בכל העוצמה והכח הזה?
כאן נוצרה לי הבהירות בעניין – אנו מחוללים מציאויות, מחוללים מהקיים לעוד קומבינציה של קיימות.
כ׳אנחנו׳, אנו בעצם מאפשרים לקומבינציה אחת כזו של מציאות, זו שאנו מבקשים לחולל, להוות את עצמה ולהתחולל בפיזיות.

איך זה קורה?
זה קורה כשאנחנו מַפְנִים וּמְפַנִּים אֶת האנרגיה העוברת דרכנו לכך, לאותה קומבניציה שאנו מבקשים לעצמנו.
אפשר לומר שאנו מזמנים את אותה קומבינציה אנרגטית להניע עצמה דרכנו וגורמים לדבר הזה, למציאות הזו להתחולל, להתרחש, להיות או לקרות, להראות עצמה ולפלס דרכה להגשמה גם כשאנו
במימד דחוס כזה.
מנחשת שאכתוב בהמשך על נושא כה חשוב זה, קורס מלא וטרנספורמטיבי.

עוד אוסיף, שבזמן שאני כותבת כאן עלתה לי דוגמה.
למשל:
פירוש המילה- לחולל זה גם – לרקוד ואולי זו לא סתם גם אותה מילה עם אותה משמעות רק בהקשר אחר.

כשאנו מבצעים ריקוד מסויים, למשל ריקוד בקצב הסמבה, אוקי?
אנחנו לא ממציאים או יוצרים את המקצב, הוא כבר קיים בקוסמוס.

אז מה אנחנו בעצם כן עושים?
אנחנו בעצם מַפְנִים וּמְפַנִּים את האנרגיה לשם כך ומתאמנים בהבאת הביטוי שלנו, הבאת התנועה הייחודית לנו דרך ועם הגוף לאותו מקצב קיים.
במילים אחרות, אנחנו לא יצרנו זאת אלא חוללנו (בתרתי משמע) מרחב לבטא את הייחודיות, היכולות, התנועות והיצירה דרכנו והגשמנו/הבענו זאת כך דרך הריקוד.

הרבה אהבה לכולם.ן
אירית