די לחרם! די לשיימינג! לצאת מזה כאן ועכשיו!!!
עברתי במשך כשנתיים, התעללות מילולית והתנהגותית.
זה קרה ברמה היומיומית, בבית ספר
מכיתה שלמה, מתחת "לאף" של המורים והמבוגרים…
נוטשת את העולם שכבר אינו עובד עבורי
חירותי – כנשימה שהיא חופשית
מהי ״ריקות״ בשבילי?
תודה עבור הזכות ללמוד דרכך – צ'יקה-חופש
צ'יקה-חופש בת מספר חודשים. גופה קטן…
חלולים
לא עוד. זה נגמר. לעד!!
מהי חמלה עבורי?
משפטים שיצאו מתוכי ומהדהדים לי מאוד
חיפשתי מקום לרכז את אותם המשפטים, והחלטתי בינתיים לרכז אותם כאן, בבלוג, באמצעות פוסט זה…
הקשבה
מהי נשימה עבורי?
תָּמִיד שָׁמָּה, מַמָּשׁ אֵינָהּ מָשָׁה.
מִן מִשְׂחַק מִלִּים עִם אוֹתִיּוֹתֶיהָ וְיָפְיָהּ
אֵינוֹ מֻגְבָּל כְּהוּא זֶה בְּטִבְעִיּוּתָהּ.
האם אנחנו באמת אלה שנועדנו לחפש פתרונות?
כאן שאלתי את עצמי, האם זה כך?
האם אנחנו באמת יוצרים את המציאות?
אני גיליתי שאנחנו לא יוצרים מציאות אלא מחוללים מציאות.
הצלחתי להבין את ההבדל ויש הבדל. אסביר…
הכל כבר קיים ובצורתו הטבעית, מיליוני מציאויות אינסופיות…
שלוש תחנות בשתי קפיצות הפעימה
לכל התחלה יש תאריך תפוגה,
וגם התפוגה מגיעה, מתמחזרת וחולפת לה.
הכל מגיע, מתקיים ומסיים את משך תנועתו,
כך זה בטבע שקם תמיד על יוצרו…
אֵמוּן
אמון כמפתח עיקרי לכל ה-יש,
אמון שהנשימה באפי עוברת דרכי,
אמון שהא.נשים הנכונים נמצאים כרגע סביבי,
אמון שהמקור האישי שלי עוטף אותי 24/7,
הכל חולף
לכל התחלה יש תאריך תפוגה,
וגם התפוגה מגיעה, מתמחזרת וחולפת לה.
הכל מגיע, מתקיים ומסיים את משך תנועתו,
כך זה בטבע שקם תמיד על יוצרו…
המקור האישי שלי
לא פשוט כאן במרחב הדחוס
האם אתה יכול להבין זאת?
זה נוגע בך מה שאני עוברת?
אני יודעת שאנחנו אחד
בכל נשימה ומגלה זאת עוד ועוד…
הכל כאן למטה מבולבל,
מבולגן כמו הוריקן…
מהי חווית הצלחה עבורך?
האם הצלחה היא שההורים מרוצים ממני?
האם הצלחה היא כשהתאהבתי?
האם הצלחה היא כשאני מפתחת קריירה?
מי מודד מה זו הצלחה?
צו החיים
אם לא להיזכר בתקווה, בביחדנס ובאהבה
אז מה מהות החיים על הפלנטנה
אם לא להיות חשופה, פגיעה ומאפשרת
לעוד מהטוב שיש בבריאה…
כוחנו הבלתי מעורער
This is my unwavering strength, it comes in many forms, filling up my dreams.
This is where my independence comes to life.
This is who I am –
My unwavering strength
בחירה בי
עַל הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי חַיָּה בּוֹ
אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן לִכְתֹּב ולאמר שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁחָיִיתִי בּוֹ.
חוֹוָה אֲבֶל וְאֹבְדַן עַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
אֲנָשִׁים וּדְבָרִים שֶׁאָהַבְתִּי…
שיר השניות
בסוג של שניות מוחלטת
ובכל מחוגי השניות המתקתקים
כמו הדואליות שאינה נגמרת
פעם אני פה ופעם אני שם
בתוך קצוות המטוטלת
ואני חווה את ה-כל בתוך המעגל,
בסוג של בינאריות מטורפת
הסרט הכי טוב על הפלנטה
התחייבתי ורכשתי כרטיס לסרט
הכי נצפה על הפלנטה הזו ולא רק…
המתנתי לממש את הכרטיס, להיכנס לאולם,
לשבת ובאמת לצפות בסרט המוקרן…
איך החל המסע המודע לשינוי הרגלי האכילה שלי?
כל מודעות של נושא האכילה, החל להיפתח אצלי רק לפני כשמונה שנים…
אנחנו אף פעם לא לבד
נפרדת מהעולם שהכרתי
שכל נושא הפרידות, הפירוק,
מקבל ממני התבוננות ושימת לב.
זהו מקום מאוד רגשי אצלי נושא הפרידות.
עוד כילדה, לא ממש אהבתי להיפרד…
בועות הסבון, העצים וההולגרמה
ואולי בעצם החיים הם כמו מצמוץ?
מכתב למסעודה
!I have a DREAM
קוד המנצח
נבחרת מנצחת אלופה
זה כבר בא לנו טבעי שהכל אפשרי
נבחרת מנצחת היא אני
נבחרת מנצחת את שלי
פיצחתי את קוד המנצח לעצמי
מנפצת לרסיסים
את כל הפרות הקדושות ואת כל המיתוסים
את כל היוצרים ואת כל ההורסים
את כל התארים, הכינויים, והפרסים
את כל המדינות והגבולות והעמים…
נוטשת את העולם שכבר אינו עובד עבורי
זה זמן מה שאני חשה וחווה באופן מודע שהעולם שאנו מתנהלים בו מזה עידן עידנים, בדרך שאנו חיים כאן, אינו עובד יותר.
אני מדמה זאת כמשורר שכתב שיר, עיבד, הלחין והוא נשמע כזיוף אחד גדול…
חירותי – כנשימה שהיא חופשית
הנה, זה כאן, נתון לכולנו.
קחו חירות זו, עוררו אותה ותנו אותה לעצמכם, לאהובי לבכם ולכל מי שסובב אתכם כאן ועכשיו, תנו זאת כתזכורת, אכנה אותה – ״מתנת החירות״.
מהי ״ריקות״ בשבילי?
אמשיך ואוסיף שחווית הריקות ממלאת את כל חלל הקיום ומאפשרת לכל דבר המופיע בשדה קיומה בתנועתה הטבעית בשדה האניסופי, להיות, להתקיים, כך, כמו ש״זה״.
תודה עבור הזכות ללמוד דרכך – צ'יקה-חופש
בעודי מאזנת במודע את כל המתרחש עם עצמי, פתאום אני שמה לב לנוכחותה של כלבתי הנמצאת לידי, שמה: צ'יקה-חופש / Chica-freedom.
צ'יקה-חופש בת מספר חודשים. גופה קטן…
חלולים
שלום ולא להתראות לכם חלולים, נקובים הנמצאים מתחת לאדמה ומעלה מלאי טרוף, ארס והרס האנושות.
לא עוד. זה נגמר. לעד!!
מהי חמלה עבורי?
חמלה מביאה עמה ענווה. אני לא באמת יודעת דבר הקשור לחווית האחר, מהי חוויתו ולכן אני נשארת פתוחה להבין גם צדדים נוספים…
משפטים שיצאו מתוכי ומהדהדים לי מאוד
מדי פעם יוצאות מתוכי תובנות ואני שומעת את עצמי אומרת משהו שמהדהד לי מאוד.
חיפשתי מקום לרכז את אותם המשפטים,
והחלטתי בינתיים לרכז אותם כאן, בבלוג, באמצעות פוסט זה…
הקשבה
מאז תחילת הלימודים בהכשרת מאמנים וכהמשך לנקודת מפנה, אני מתבוננת, חוקרת ומגלה את עוצמת היישום המהיר שמתקיים בי…
מהי נשימה עבורי?
נְשִׁימָה לַנְּשָׁמָה, כִּשְׁמָהּ,
תָּמִיד שָׁמָּה, מַמָּשׁ אֵינָהּ מָשָׁה.
מִן מִשְׂחַק מִלִּים עִם אוֹתִיּוֹתֶיהָ וְיָפְיָהּ
אֵינוֹ מֻגְבָּל כְּהוּא זֶה בְּטִבְעִיּוּתָהּ.
האם אנחנו באמת אלה שנועדנו לחפש פתרונות?
רוב חיי אם לא כל חיי, נדרשתי לתת מענה, מחשבה, פתרונות לבעיות וקשיים שהיו לי ולסביבתי.
כשהיום קראתי באחד הניוזלטרים שקבלתי שהיה כתוב בו:
״…אבל פתרונות ימצאו רק אם נחפש פתרונות…״
כאן שאלתי את עצמי, האם זה כך?
האם אנחנו באמת יוצרים את המציאות?
מאוד רווחת המחשבה שאנו יוצרים מציאות.
אני גיליתי שאנחנו לא יוצרים מציאות אלא מחוללים מציאות.
הצלחתי להבין את ההבדל ויש הבדל. אסביר…
הכל כבר קיים ובצורתו הטבעית, מיליוני מציאויות אינסופיות…
שלוש תחנות בשתי קפיצות הפעימה
הכל מגיע, מתקיים זמנית, חולף ומסתיים,
לכל התחלה יש תאריך תפוגה,
וגם התפוגה מגיעה, מתמחזרת וחולפת לה.
הכל מגיע, מתקיים ומסיים את משך תנועתו,
כך זה בטבע שקם תמיד על יוצרו…
אֵמוּן
אמון שכל מה שקורה הינו מדויק,
אמון כמפתח עיקרי לכל ה-יש,
אמון שהנשימה באפי עוברת דרכי,
אמון שהא.נשים הנכונים נמצאים כרגע סביבי,
אמון שהמקור האישי שלי עוטף אותי 24/7,
