בחירה בי

מַצְבִּיעָה הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם – רַק לִי

אֲנִי מְגַלָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁקָרִים
עַל הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי חַיָּה בּוֹ
אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן לִכְתֹּב ולאמר שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁחָיִיתִי בּוֹ.

אֲנִי חָשָׁה כְּאֵב מְפַלֵּחַ,
חוֹוָה אֲבֶל וְאֹבְדַן עַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
אֲנָשִׁים וּדְבָרִים שֶׁאָהַבְתִּי,
שָׁמַעְתִּי, טָעַמְתִּי, רָאִיתִי,
הֵגַבְתִּי, הִתְמַסַּרְתִּי, הָלַכְתִּי,
נָשַׁמְתִּי, הֶאֱמַנְתִּי, עָשִׂיתִי,
צָבַרְתִּי, הִתְמוֹדַדְתִּי,
עַל כָּל מָה שנֶאֱמַר לִי וְקָנִיתִי…
וְשֶׁאֲנִי מְגַלֶּה, שְׁכוֹל זֶה וְעוֹד,
מִוֶּשֶׁטט עַל שֶׁקֶר וְהוֹנָאָה
שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֹפֶן יָזוּם, מְכֻוָּן
שֶׁשֵּׁרֵת מַשֶּׁהוּ אַחֵר
רַק (!) לֹא אוֹתִי, אֶת מִשְׁפַּחְתִּי,
חֲבֵרַי, אֲנָשִׁים טוֹבִים וּתְמִימִים כָּמוֹנִי/כַּמּוֹךְ/כָּמוֹךָ
"שֶׁפִּשְׁעוֹ" כִּי הֶאֱמַנּוּ.

אֲנִי עֲדָיִין חוֹוָה כְּאֵב,
בּוֹכֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מְבִינָה שֶׁקָּרְתָה כָּאן
הַהוֹנָאָה הֲכִי גְּדוֹלָה בַּהִיסְטוֹרְיָה עַל הַפְּלָנֵטָה שֶׁלָּנוּ!
הַהֲבָנָה שֶׁמִּתְבַּהֶרֶת עוֹד וְעוֹד – שֶׁגָּנְבוּ לִי אֶת הַתּוֹדָעָה,
אֶת הָעוֹלָם, אֶת הַטֶּבַע, אֶת הַחַיִּים!!
אֲנִי שְׂמֵחָה לְשַׁתֵּף וּלְהַצְהִיר שֶׁאֲנִי גְּדֵלָה בִּמְהִירוּת אֵינְסוֹפִית,
נוֹתֶנֶת אֶת הַתְּנוּפָה הֲכִי חֲזָקָה שֶׁלִּי אֵי-פַּעַם
שֶׁמַּזְנִיקָה אוֹתִי מֵהַמָּקוֹם הַשִּׁקְרִי הַזֶּה!!
אֲנִי צוֹרַחַת אֶת עַצְמִי הַחוּצָה
וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל רָם, כּוֹתֶבֶת
וּמַצְבִּיעָה הַיּוֹם וּלְתָמִיד – רַק(!) לִי
וְאוֹמֶרֶת בְּקוֹל גָּלוּי וְנָחוּשׁ מַאי פַּעַם:
לֹא עוֹד!
אֲנִי הִתְעוֹרַרְתִּי!
אֲנִי רוֹאָה, שׁוֹמַעַת, מְבִינָה,
חָשָׁה, נוֹשֶׁמֶת,
עוֹבֶרֶת תַּהֲלִיךְ עָמֹק שֶׁל הִזָּכְרוּת וּבוֹחֶרֶת
רַק בֶּאֱמֶת שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי /שֶׁאֲנַחְנוּ!!
הָאוֹר שֶׁלִּי דּוֹלֵק – אוֹר הָאַהֲבָה
וּבְכָךְ אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת
שֶׁזֶּה מַשְׁפִּיעַ לְטוֹבָה עַל כ-ל הָעוֹלָם
מאיר את הדרך לְעוֹד אֲנָשִׁים שמוצאים אֶת הָאוֹר שֶׁלָּהֶם,
אֶת הָאַהֲבָה שֶׁהֵם,
בַּדֶּרֶךְ הַטִּבְעִית שֶׁלָּנוּ – שֶׁמִּתְקַיְּמוֹת בָּהּ שְׁבִילֵי הַחֹפֶשׁ וְהָאַהֲבָה שֶׁאֲנַחְנוּ
וְלֹא אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁל אֵלֶּה שֶׁגָּנְבוּ לָנוּ אֶת הַיְּדִיעָה הַזּוֹ,
אֶת הַתּוֹדָעָה, אֶת הָעוֹלָם.

לֹא עוֹצֶרֶת יוֹתֵר!
וְגַם לֹא נִתָּן יוֹתֵר לַעֲצֹר אוֹתִי!
לוֹקַחַת אַחְרָאִיּוֹת מ-ל-א-ה
וּבוֹנֶה יַחַד עִם עוֹד אַלְפֵי אֲנָשִׁים
עַל כַּדּוּר אֶרֶץ שֶׁלָּנוּ,
בּוֹנֶה יַחַד עוֹלָם חָדָשׁ לָנוּ וְלַדּוֹרוֹת הַבָּאִים
בְּכָךְ שֶׁאֲנִי מַמְשִׁיכָה וּמְקַלֶּפֶת לְלֹא רַחֲמִים,
פַּחַד אוֹ חֲרָטָה כָּל דְּפוּס, הַתְנָיָה,
מֵידָע, יָדַע שֶׁהוּא שִׁקְרִי
וְשֶׁהוּא אֵינוֹ ה-אֲנִי הַזּוֹ -שֶׁהִיא הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה
וְכֵן, אֲנִי לוֹמֶדֶת לְהַכִּיר לְהִתְוַדֵּעַ לְכָךְ,
לְהִתְוַדֵּעַ לַמָּקוֹר הָאֵינְסוֹפִי שֶׁאֲנִי,
לְלֹא מִגְבָּלוֹת אוֹ גְּבוּלוֹת,
הִזָּכְרוּת בְּכָךְ שֶׂה-אֲנִי, זּוֹ
הִתְגַּלְּמוּת של אַהֲבָה טְּהוֹרָה,
ה-אֲנִי הַזּוֹ, זֶה הָרֶגַע הַזֶּה, הַהוֹוֶה
הַנֵּצַח, הָרַב- מַיְמָדִיּוֹת,
ה-אֲנִי שֶׁאֲנִי בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע
אֲנִי הַחֹפֶשׁ, אֲנִי הַשְּׁלֵוָה, אֲנִי הַהַרְמוֹנְיָה,
אֲנִי הָאַחְדוּת, הַטּוֹב,
הַתֹּם, הַטֹּהַר, הַשֶּׁפַע,
אֲנִי הַנּוֹכְחוּת הַמְּלֵאָה
שֶׁל טִבְעָהּ הַטִּבְעִי, שֶׁל הֲוָיָתִי
וְזֶה הָעוֹלָם שֶׁלִּי וְזֶה הָעוֹלָם שֶׁל כֻּלָּנוּ!!
עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה,
אֶת כָּל הָאֱמֶת הַזַּכָּה,
אֶת לֵב הָאַהֲבָה הַטְּהוֹרָה.
אֲנִי בְּהוֹדָיָה עֲמֻקָּה וְאֵינְסוֹפִית,
עֲבוּר הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁקוֹרֵית בְּתוֹכִי,
הַטִּהוּר שֶׁמְּחוֹלֵל אֶת כּוֹחוֹ הָאֲמִתִּי
וּמְמוֹסֵס כָּל מָה שֶׁאֵינוֹ מְשָׁרֵת
אֶת טוֹבָתִי וְטוֹבָתֵנוּ הַגְּבוֹהָה
אֲנִי בְּהוֹדָיָה עֲמֻקָּה עַל שֶׁאֲנִי מַצְלִיחָה לִפְקֹחַ אֶת הָעֵינַיִם בְּתוֹךְ כָּל הַסְּבַךְ,
לָאֱמֶת הַטִּבְעִית – שֶׁאֲנִי אָהֲבָה טְהוֹרָה.

אֲנִי מַתְחִילָה לַחֲווֹת כְּאִירִית,
הָלְכָה לְמַעֲשֶׂה, אֶת הַמִּשְׁפָּט הָאוֹמֵר:
"וְאָהַבְת לְרֵעֲך כָּמוֹך"
וַאֲנִי אוֹסִיף וְאֶכְתֹּב:
"וְאָהַבְת לְרֵעֲך – כָּמוֹך הַטָּהוֹר/ה – הַמָּקוֹר – הַשָּׂדֶה הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁאֲנִי-אַתְּ, אַתָּה- כֻּלָּנוּוּוּ.

שׁוּב בּוֹכָה וְהַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת, הַלֵּב דּוֹפֵק בְּעָצְמָה רַק שֶׁהַפַּעַם,
אִלּוּ דְּמָעוֹת שֶׁל נִרְגָּשׁוֹת וְהוֹדָיָה עֲמֻקָּה
שֶׁאֲנִי זוֹכֶה לְהִזָּכְרוּת שֶׁל מִי אֲנִי,
חוֹזֶרֶת לַבַּיִת שֶׁלִּי – שֶׁלָּנוּ – הֲרֵי הַכֹּל ב
אֱמֶת אֶחָד הוּא – אַהֲבָה טְהוֹרָה:

״אֲנִי אָהֲבָה, אֲנִי זֶה הָרֶגַע הַזֶּה
אַתְּ אַהֲבָה, אַתְּ זֶה הָרֶגַע הַזֶּה
אַתָּה אָהֲבָה, אַתָּה זֶה הָרֶגַע הַזֶּה״

זֶה מְרַגֵּשׁ אוֹתִי עַד שַׁד עַצְמוֹתַי.
הוֹדָיָה לָרֶגַע הַזֶּה שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלָיו.

אֲנַחְנוּ- כֻּלָּנוּ – זֶה הָרֶגַע הַזֶּה – אֲנַחְנוּ,
כֻּלָּנוּ – אַהֲבָה טְהוֹרָה.

כָּךְ זֶה קוֹרֶה!

תוֹדָה
אירית עוז