״מי אמר שיש רק מסלול אחד של חיים על ידי ספירת ימי הולדת עד למותנו? ואולי אנחנו יכולים לחיות אלפי שנים, באופן נצחי עם אותו גוף?״. תחשבו על זה, זו אופציה קיימת, מציאות קיימת שכבר נכחה כאן בעבר בכוכב ארץ…
בעולם המערבי, רובנו רכשנו את מקלט הטלוויזיה ואף הפכנו לצופים הדוקים עם עשרות תחנות שמפמפמות 24/7 תכנים גונבי תודעה ולא רק, אלא ממש יוצרים לנו מסלול זמן אחר…
ריבונות היא הזכות הבלעדית שלי ורק שלי להנהיג, להפעיל, לנהל את כל עינייני כסמכות העליונה לחיי, בשלטון עצמי ועצמאי, במרחב פנימי תודעתי, רגשי, מנטלי, פיזי, רוחני ואנרגטי וחיצוני שהוא שלי ובבעלותי המלאה
זה זמן מה שאני חשה וחווה באופן מודע שהעולם שאנו מתנהלים בו מזה עידן עידנים, בדרך שאנו חיים כאן, אינו עובד יותר.
אני מדמה זאת כמשורר שכתב שיר, עיבד, הלחין והוא נשמע כזיוף אחד גדול…
הנה, זה כאן, נתון לכולנו.
קחו חירות זו, עוררו אותה ותנו אותה לעצמכם, לאהובי לבכם ולכל מי שסובב אתכם כאן ועכשיו, תנו זאת כתזכורת, אכנה אותה – ״מתנת החירות״.
בעודי מאזנת במודע את כל המתרחש עם עצמי, פתאום אני שמה לב לנוכחותה של כלבתי הנמצאת לידי, שמה: צ'יקה-חופש / Chica-freedom.
צ'יקה-חופש בת מספר חודשים. גופה קטן…
מדי פעם יוצאות מתוכי תובנות ואני שומעת את עצמי אומרת משהו שמהדהד לי מאוד.
חיפשתי מקום לרכז את אותם המשפטים,
והחלטתי בינתיים לרכז אותם כאן, בבלוג, באמצעות פוסט זה…
