לדברים עצמם – ריבונותינו

הקדמה דרך מטאפורת העץ –
כשאנו מגיעים במגע עם שורשי עץ האדם שאנחנו, אנו נוגעים באופן חשוף בעיקר מהותנו.
מטאפורית, אם נדמה שאנו משולים לעץ, הרי זה ״קיצור הדרך״ לתקשורת עם האנרגיה של מהותנו המכווין אותנו היישר לשורשים שלנו.
כל שעלינו ללמוד, על בסיס קבוע וכחלק מתנועת החיים שניתנה לנו, זה לטהר את כל מה שמשפיע על שורשי נשמתנו כמהות-כדבר עצמו הטהור.
בשורשי עץ האדם שאנחנו, הנמצאים מתחת לאדמתנו, בחלקים הנסתרים שלנו, מתחת לאדמת נשמתנו, שם נמצא שקט טבעי, שם גן העדן שלנו ומשם אנו יונקים את יהלומי קיימנו ושם נמצאת ההזנה האורגנית שלנו.
יש לנו יכולת להזין את שורשי האדמה בטוהר האהבה שאנחנו (וזה לא מיסטי או רוחני, זה טבעי לנו). הידעתם שיש לנו יכולת לנוע בממדים שונים כך שכל תנועה, תיצור אדוות שנעות גם מתחת לאדמתנו? מעצם הגדילה וההתרחבות של שורשנו כשאנו באמת נוגעים בלב שורשנו הזכים, גן העדן כמשל, פתאום מגיח, נראה וצף מעל פני השטח, נחשף, נגלה ומראה את פירותיו בחיינו ובחיי האהובים עלינו ומי לא רוצה לאכול בגן העדן האישי, הריבוני את ההזנה הטבעית של פירותיו?!

איך זה קורה?
זה קורה כשיש מודעות לכל נושא הריבונות, אלו שורשי קיימנו כבני אנוש בפלנטה זו ויש לתת את הדעת איך ניתן לישמה בחיינו צעד אחר צעד, בדרכי שלום פנימי ולא מלחמה או פילוג של בעד ונגד אלא מתוך קבלה ורצון עמוק להכיר את עצמנו באמת, סוף סוף לאהוב אותנו, לתהות ולשאול: ״מי אנחנו באמת?״ ולא להסתמך על מה שאמרנו לנו שזה אנחנו! כשהמוחלטות והנחישות לגלות זאת מעניקה לנו את כוחנו הבלתי מעורער לחיות את חוקי הבריאה הבאה מלמעלה ומלמטה עוטפת אותנו באופן מלא בחוכמה, באהבה, באור נצחי ואינסופי ואומרת לנו:

As above, so below; as within, so without

ההבנה שהכל קשור להכל ושריבונות מתקיימת בכל צורות החיים (עם גוף ובלי גוף) זו השמירה הכי טובה על ריבונותינו, ההבנה הזו וההיזכרות בכך היא זו המגבה ושומרתעלינו באופן המיושר עם עקרונות הטבע, עם הסדר הקוסמי של הבריאה היוצרת גשר של שדה אנרגטי עצום של אור טבעי, נצחי של קיום אינסופי בתדר של אהבה טהורה בנוכחותה השלמה.
תחשבו על זה.
כשאנו תובעים את הטבע שלנו, את ריבונותנו, אנו מאפשרים לקרקעית הווייתנו, לשורשי עץ האדם שאנחנו להמשיך לנטוע שורשים בריאים באדמה, לוקחים בעלות על התפתחותנו השורשית, התודעתית הקשורה באופן ישיר לטבע ולהסללת ריבונותנו האישית גם כבני אנוש שכבר קיימת בנו וזו היזכרות שיש עלינו לזכור, להציף, לחבק ולאהוב וכל אותן ישויות שליליות הנמצאות באיזשהו מרחב מוגבל הממשיך לזרוע הרס של חורבן, מעצם בחירתנו בריבונותו, יישויות שליליות אלו לא יכולות להתקרב אלינו כתדר המשפיע עלינו ומסיטה את תשומת הלב שלנו לדרכים בהם נמשיך בפילוג, במלחמה, בשנאה עצמית מלחמתית; אותן דרכים המייצרות שוב ושוב הטעייה ומסר גלוי וסמוי האומר שחיינו באופן תמידי מלאי מאבק, הרג, מלחמות, שנאה, בושה והישרדות כשלמעשה הטבע שלנו הוא זרימה בכפוף לחוקיות אחרת לגמרי!

בכפוף למחזוריות ולחוקי הבריאה, בכפוף למרחב של אינסוף שאין בו גבולות, עמים, מגבלות, הגבלות ומציאות מלאת עוולות שאינה בטובתנו, שאינה בטובת המין האנושי, הטבעי, האוהב את טבעיותו הריבונית של כל אחת ואחד מבני האנוש הקיימים ומסתבר שזה תמיד היה שם קיים, רק אנו לא שמנו לב, זה הוחלף בהנדסת בני האנוש-אנחנו, שהוסטנו לשרת מציאות אחרת שהיא לא לנו.

כשעושים בדק ״בית״ של שורשי עץ האדם שאנחנו, ריבונותנו פורחת. הריבונות סוגרת את גולל יכולותיהם של הישויות השליליות לשלוט במשאב שאנחנו, ולא תהיה להם דרך להתקרב אלינו כשעוצמתנו יוצאת והמוחלטות הפנימית, הטבעית שלנו הבאה לטובת בן האנוש כשאנו מצהירים: ״נולדתי כריבונית״

התהיות, החקירה וההתרחבות שלי בנושא ריבונותי, מביאה אותי לחשוב איך לארגן זאת נכון, איך לפסוע בשבילי הריבונות ומתוך כך איך לעשות טוב יותר למעני, למען אהוביי ולמען כולנו כקולקטיב. שמירה עלינו כבני אנוש גם מלמעלה וגם מלמטה כמעטפת המחוברת לריבונות האישית שלנו ולמרחבי הקיום שאין בהם הגבלה, רק חוקיות כמו שיש יום ולילה, חורף וקיץ, אביב וסתיו, גשם ושמש. הרי אנו חיים עם המחזוריות הזו בטבעיות, לא כך? גם הריבונות כשניזכר בה, היא תהיה טבעית לנו, שם נחווה את השמחה והאושר המיוחלים, שם נפגוש עצמנו לראשונה.

אנו מחוללי השינוי, נזכרים בכך שאנו בעלי סמכויות בלעדיות להחליט עבור עצמנו כבעלי יכולות חזקים, עוצמתיים ושום ישות שלילית או כל השפעה שאינה מיושרת עם הפנימיות הריבונות שלנו, אין לה את הכוח, המנדט, הזכות והיכולת להתקרב אלינו בתדר של מציאות שאינה ריבונית.

ממקום של דרישת ריבונותי, אני מתחילה ללמוד שמשם יוצאות האדוות המשפיעות על כל עולמי, על היותי אחד עם תדר-מציאות העצמי הטהורה , עם כולם, מרפא את הניתוק והפירוד שהורגלתי לחיות עמו כבר מילניומים(!) היישר לשורשיי הטהורים ואותה מציאות שאנו חיינו בה עד כה שמנחילה לנו את מורשת הניתוק, השנאה, המלחמה והפירוד שכה חלחלה לתוך התודעה שלנו באופן עמוק עד כדי כך שאנו מאמינים שאלו החיים ושזו המציאות היחידה כאן בכוכב ארץ ואין מציאות אחרת, נכנענו למציאות זו החל מהסיפור על הולדת הבריאה, אדם וחוה ועד לרגע זה

לא עוד!

אני מצהירה ודורשת מעצמי את ריבונתי, מאפשרת למרחב החופש שאני לצאת, לחזור למידע אוניברסלי, לאמת, להיות בשדה האחד, ממש להתעורר מתרדמה של מיליוני שנים לכדי תנועה ומפגש עם חופש קיומי, אחדותי, אהבתי ושמחתי, עם תודה עמוקה לקיים, הכרה והוקרה ראויה במי שאני.

זו אחת החוויות החזקות ביותר שאני חווה בשנים האחרונות. כולנו מוזמנים לבחור בעצמנו ולגלות את ריבונותינו – היא נמצאת,זמינה לכולנו.

תודה על זכות זו