איך הגסיסה והשמחה מתחברים לתקופת חיים זו ומי הם ה- חלולים?
אז כרגע(!) אנחנו חווים את ההמסה של השחרור דרך מצב הפאניקה שלהם, של אותם המקורות האחרים שנאחזים בנו בציפורניים, כדי לקבל עוד פיסת אוויר וחיבור למשאבי החיים כאן.
יצאנו בבוקר לשדה וחשתי איזשהו מתח מתון לצד נחישות וידיעה שאני מתכוונת לעמוד על שלי ולממש את זכותי לבחור… אני פורצת את מעגל הצייתנות, ההוראות החיצוניות, את החששות, הפחדים ומה שבינהם. זהו!
״מי אמר שיש רק מסלול אחד של חיים על ידי ספירת ימי הולדת עד למותנו? ואולי אנחנו יכולים לחיות אלפי שנים, באופן נצחי עם אותו גוף?״. תחשבו על זה, זו אופציה קיימת, מציאות קיימת שכבר נכחה כאן בעבר בכוכב ארץ…
בעולם המערבי, רובנו רכשנו את מקלט הטלוויזיה ואף הפכנו לצופים הדוקים עם עשרות תחנות שמפמפמות 24/7 תכנים גונבי תודעה ולא רק, אלא ממש יוצרים לנו מסלול זמן אחר…
