Author: Irit

    כוחנו הבלתי מעורער

    מאי 5, 2024

    This is my unwavering strength, it comes in many forms, filling up my dreams.
    This is where my independence comes to life.
    This is who I am – My unwavering strength

    קרא עוד


    בחירה בי

    נובמבר 1, 2022

    אֲנִי מְגַלָּה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁקָרִים
    עַל הָעוֹלָם שֶׁאֲנִי חַיָּה בּוֹ
    אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן לִכְתֹּב ולאמר שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁחָיִיתִי בּוֹ.
    חוֹוָה אֲבֶל וְאֹבְדַן עַל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
    אֲנָשִׁים וּדְבָרִים שֶׁאָהַבְתִּי…

    קרא עוד


    שיר השניות

    יוני 6, 2022

    הכל קיים ברגע
    בסוג של שניות מוחלטת
    ובכל מחוגי השניות המתקתקים
    כמו הדואליות שאינה נגמרת
    פעם אני פה ופעם אני שם
    בתוך קצוות המטוטלת
    ואני חווה את ה-כל בתוך המעגל,
    בסוג של בינאריות מטורפת

    קרא עוד


    די לחרם! די לשיימינג! לצאת מזה כאן ועכשיו!!!

    יולי 1, 2021

    כילדה, לפני כארבעים פלוס שנים,
    עברתי במשך כשנתיים, התעללות מילולית והתנהגותית.
    זה קרה ברמה היומיומית, בבית ספר
    מכיתה שלמה, מתחת "לאף" של המורים והמבוגרים…

    קרא עוד


    הסרט הכי טוב על הפלנטה

    אפריל 29, 2021

    כבר לפני זמן מה ובמהלך הזמן,
    התחייבתי ורכשתי כרטיס לסרט
    הכי נצפה על הפלנטה הזו ולא רק…
    המתנתי לממש את הכרטיס, להיכנס לאולם,
    לשבת ובאמת לצפות בסרט המוקרן…

    קרא עוד


    איך החל המסע המודע לשינוי הרגלי האכילה שלי?

    אפריל 22, 2021

    אשתף כאן שכילדה, נחשבתי בעייתית באכילה שלי, כמעט ולא אכלתי כלום, הפה לא נפתח. כל ילדותי, בגרותי, בערך עד גיל 26.
    כל מודעות של נושא האכילה, החל להיפתח אצלי רק לפני כשמונה שנים…

    קרא עוד


    אנחנו אף פעם לא לבד

    דצמבר 31, 2017

    השבוע נפעמתי שנגלה לי המבנה שתומך בי. קיבלתי מתנה לראות זאת גם מעיני מעוף הציפור, מלמעלה, מנקודת המבט של מחלקת ההנדסה והקונסטרוקציה היושבת על לוח הבקרה הקוסמי וראיתי איך זה מתנהל…

    קרא עוד


    נפרדת מהעולם שהכרתי

    ספטמבר 11, 2015

    בשנה האחרונה, שמתי לב
    שכל נושא הפרידות, הפירוק,
    מקבל ממני התבוננות ושימת לב.
    זהו מקום מאוד רגשי אצלי נושא הפרידות.
    עוד כילדה, לא ממש אהבתי להיפרד…

    קרא עוד


    בועות הסבון, העצים וההולגרמה

    יולי 7, 2015

    לפתע, בין עצירה ברמזור אדום לבין אור ירוק אני קולטת, שכל מיצמוץ שעיני ממצמצות הוא כמו תריס שנסגר לשבריר שנייה ונפתח שוב. התחושה מרחיבה את המרחב שלה לעולם תודעתי יותר.
    ואולי בעצם החיים הם כמו מצמוץ?

    קרא עוד


    מכתב למסעודה

    ינואר 10, 2015

    זהו הכינוי שלי בכיתה ה' ו-ו', הילדים מכנים אותי מסעודה. אני שומעת את השם הזה נאמר לעברי יותר מאשר את שמי האמיתי. שנאתי את שמי האמיתי, ששכח לשרת אותי, אין בו שימוש…

    קרא עוד