מדי פעם יוצאות מתוכי תובנות ואני שומעת את עצמי אומרת משהו שמהדהד לי מאוד.
חיפשתי מקום לרכז את אותם המשפטים,
והחלטתי בינתיים לרכז אותם כאן, בבלוג, באמצעות פוסט זה…
רוב חיי אם לא כל חיי, נדרשתי לתת מענה, מחשבה, פתרונות לבעיות וקשיים שהיו לי ולסביבתי.
כשהיום קראתי באחד הניוזלטרים שקבלתי שהיה כתוב בו:
״…אבל פתרונות ימצאו רק אם נחפש פתרונות…״
כאן שאלתי את עצמי, האם זה כך?
מאוד רווחת המחשבה שאנו יוצרים מציאות.
אני גיליתי שאנחנו לא יוצרים מציאות אלא מחוללים מציאות.
הצלחתי להבין את ההבדל ויש הבדל. אסביר…
הכל כבר קיים ובצורתו הטבעית, מיליוני מציאויות אינסופיות…
הכל מגיע, מתקיים זמנית, חולף ומסתיים,
לכל התחלה יש תאריך תפוגה,
וגם התפוגה מגיעה, מתמחזרת וחולפת לה.
הכל מגיע, מתקיים ומסיים את משך תנועתו,
כך זה בטבע שקם תמיד על יוצרו…
אמון שכל מה שקורה הינו מדויק,
אמון כמפתח עיקרי לכל ה-יש,
אמון שהנשימה באפי עוברת דרכי,
אמון שהא.נשים הנכונים נמצאים כרגע סביבי,
אמון שהמקור האישי שלי עוטף אותי 24/7,
הכל מגיע, מתקיים זמנית, חולף ומסתיים,
לכל התחלה יש תאריך תפוגה,
וגם התפוגה מגיעה, מתמחזרת וחולפת לה.
הכל מגיע, מתקיים ומסיים את משך תנועתו,
כך זה בטבע שקם תמיד על יוצרו…
המקור האישי היקר שלי,
לא פשוט כאן במרחב הדחוס
האם אתה יכול להבין זאת?
זה נוגע בך מה שאני עוברת?
אני יודעת שאנחנו אחד
בכל נשימה ומגלה זאת עוד ועוד…
הכל כאן למטה מבולבל,
מבולגן כמו הוריקן…
